השבוע עשיתי סדר, ובאחת המגירות מצאתי, לא תאמינו, את "כרטיס התלמיד" שלי מכיתה ז' . (כן - היה דבר כזה). מטעמים מובנים לא אשתף אתכם בתוכן הדברים, ובמשוב שקיבלו הורי ממורתי היקרה, הגב' בנדר. לעומת זאת, לא אחסוך מכם את הציטוט המודפס על הכריכה האחורית של הכרטיס. כך נרשם שם:
"מטרת החינוך הממלכתי היא להשתית את החינוך היסודי במדינה על ערכי תרבות ישראל והשגי המדע, על אהבת המולדת ונאמנות למדינה ולעם ישראל, אל אימון בעבודה חקלאית ובמלאכה, על הכשרה חלוצית, ועל שאיפה לחברה בנויה על חירות, שויון,סובלנות, עזרה הדדית ואהבת הבריות. (מתוך חוק חינוך ממלכתי תשי"ג)."
עד כאן הציטוט.
כמובן שהסתקרנתי לדעת האם אלה עדיין מטרותיו של החינוך הממלכתי, שהרי שומרי חוק אנחנו, ואילו ילדי לא מתאמנים בעבודה חקלאית ובמלאכה, שלא לדבר על כך שההכשרה החלוצית שלהם, היא לא מהמשובחות, וזאת בניגוד למתחייב.
איתרתי במהירות את החוק, וקראתי את מטרותיו. אלה, שונו, עודכנו, והתרבו, ומה שבלט בעיני במיוחד, מקריאת המטרות העדכניות של החוק, הוא כי בעוד שבעבר הועמדה החברה והמדינה במרכז, נדמה שכעת, דווקא ההגשמה וההתפתחות האישית הם שבמוקד.
קיראו:
(1) לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו;
(2) להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים;
(3) ללמד את תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל;
(4) ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה, ולחנך לכבדם;
(5) לפתח את אישיות הילד והילדה, את יצירתיותם ואת כשרונותיהם השונים, להרחיב את אופקיהם התרבותיים ולחשפם לחוויות אמנותיות, והכל למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם החיים חיים של איכות ושל משמעות;
(6) לבסס את ידיעותיהם של הילד והילדה בתחומי הדעת והמדע השונים, ביצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה, ובמיומנויות היסוד שיידרשו להם בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה חופשית, ולעודד פעילות גופנית ותרבות פנאי;
(7) לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה, ולפתח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים;
(8) להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה המעודדת את השונה והתומכת בו;
(9) לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל;
(10) לפתח יחס של כבוד ואחריות לסביבה הטבעית וזיקה לארץ, לנופיה, לחי ולצומח;
(11) להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסיה הערבית ושל קבוצות אוכלוסיה אחרות במדינת ישראל, ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל;
(12)לחנך להכרה בקדושת החיים ולהנחיל תודעת בטיחות וזהירות, לרבות בטיחות בדרכים.
מעורר מחשבה, על מה היינו ולאן אנו באים.
עלו והצליחו.
רון צין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה