כידוע, הסתיימה פרשת מעטפת הכסף שנעלמה לה ביום ד' בבוקר, בשלום. לאחר מאמצי איתור מרובים, שרבים מכם הייתם שותפים להם, אחרי שהודענו למבטחים, הזעקנו את האחראי על הביטחון בבניין ואף הגשנו תלונה במשטרת ישראל - נמצאה לה המעטפה בריאה ושלמה ספק-מתויקת ספק-מונחת לה בקלסר, אשר לא היה לה כל קשר ענייני או אחר אליו.
לכאורה סתם תקלה שעלולה לקרות לכל אחד מאיתנו, בכל מקום, עם כל מעטפה ועם כל סכום. אבל, זו הזדמנות טובה להזכיר לעצמנו כמה מושכלות-יסוד:
משרד עורכי דין מחזיק בנאמנות נכסים עבור לקוחותיו. לעתים הנכסים הם קניין רוחני, סודות כמוסים ולעתים הנכסים הם זכויות או כספים ממש. להחזקה זו כמה היבטים -
ראשית – מי שמחזיק נכסים של הזולת בנאמנות עבורו חייב לנהוג בהם בזהירות יתרה לפחות כפי שהיה נוהג בנכסיו שלו עצמו, כמאמר חז"לנו – 'יהי ממונו של חברך חביב עליך כשלך'. אנחנו מצפים מעצמנו לטפל ברכוש של הזולת במידת זהירות גדולה עוד יותר מזו שאנו נוהגים בנכסינו;
שנית – משרד עורכי דין נהנה מאמון הלקוחות. האמון הזה צריך להיות מלא ובלתי-מסויג, שאם לא כן – הכיצד נוכל לפעול למען הלקוחות? כיצד יאמינו בנו שאנו עושים עבורם את מיטב מאמצינו ושוקדים על זכויותיהם, אם לא נצדיק את אמונם האלמנטרי בנו? לשמירת אמון זה ולהצדקתו אנו מחוייבים לנהוג ברכושם של צדדים שלישיים, ובעיקר של לקוחות המשרד, במידת זהירות מוגברת;
שלישית – מבחינה חוקית ומבלי להכנס לניתוח מלא ושלם של חוק השומרים וחוק הנאמנות נדמה לי שדין עורך-הדין עשוי להחשב כדין 'שומר שכר' בנכס, לרבות כסף, שנמסר לאחזקתו, ועל כן הוא אחראי לאבדן או נזק לנכס אם פעל בו ברשלנות. יש אמנם אפשרות לפטור עו"ד שפעל כנאמן מאחריות אם בימ"ש קובע שהנזק לנכס שנמסר בנאמנות לעוה"ד נגרם על ידו בתום-לב, אבל מי רוצה להיות שם בכלל...?
אני לא רוצה להכביר מלים – הלקחים המרכזיים שניתן להפיק מהמקרה הזה הם ככל הנראה - שיש לשמור על כללי טיפול נאותים בכספים של לקוחות, יש להתרכז ולהמנע ככל הניתן מפיזור-נפש בעת העבודה, וכן שחשוב לפעול בקור-רוח גם במקרה של תקלה, ולשחזר ככל הניתן פעולות אחרונות שבוצעו.
אנחנו רוצים להודות לכל אלה שסייעו בפתרון התקלה, ובמיוחד לסימה אשר לזכותה אנו זוקפים את פתרון התעלומה.
שבת שלום,
עפר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה